הציווי לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם נועד לקבוע באופן מוחלט את חגיגות הניצחון כימי חג קבועים לדורות. ההוראה לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה אינה מחייבת כל אדם לחגוג יומיים ברצף, אלא מחלקת את האומה כך שתושבי ערי הפרזות חוגגים בארבעה עשר, ותושבי שושן והערים המוקפות חוגגים בחמישה עשר. פער זה נובע מכך שבערי הפרזות נלחמו ביום השלושה עשר בלבד ונחו למחרת כאשר חלפה הסכנה, ואילו בשושן הלחימה נמשכה יום נוסף והמנוחה הגיעה רק בחמישה עשר. צירוף הערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון לחגיגות בשושן נועד לתת כבוד ליהודי אותו הדור, וכן לייקר את ירושלים וארץ ישראל כתגובת נגד להמן שעיכב את בניין המקדש.
אסתר, פרק ט׳, פסוק כ״א
לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.