יצא לכם פעם לחשוב למה בחלק מהערים חוגגים את פורים ביום אחד, ובירושלים חוגגים אותו ביום אחר? מרדכי שלח איגרות לכל היהודים וביקש לְקַיֵּם את ימי הפורים, כלומר לקבוע אותם לתמיד כחג של שמחה. הוא כתב להם שהם יהיו עושים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וגם אֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, אבל הכוונה היא לא שכל אחד צריך לחגוג יומיים ברצף. מרדכי בעצם קבע שכל מקום יחגוג בתאריך שבו הסתיימה הסכנה אצלו. ברוב הערים הרגילות, היהודים נלחמו באויבים שלהם ביום השלושה עשר בחודש אדר. למחרת, הם חיכו לראות אם יגיעו עוד אויבים, וכשהבינו שהם בטוחים לחלוטין, הם קבעו את היום הארבעה עשר ליום של מנוחה ושמחה. לעומת זאת, בעיר הבירה שושן, המאבק נמשך יום נוסף, ולכן הם יכלו לנוח ולחגוג רק ביום החמישה עשר. כך נקבע שערים רגילות יחגגו ביום הארבעה עשר, ואילו שושן וערים עתיקות שמוקפות בחומה יחגגו ביום החמישה עשר. ולמה בעצם כל הערים המוקפות בחומה חוגגות יחד עם שושן? כדי לתת כבוד מיוחד לארץ ישראל ולירושלים. בגלל שהמן הרשע ניסה לעצור את בניית בית המקדש, היה חשוב שכאשר חוגגים את המפלה שלו, ירושלים תקבל מקום של כבוד מיוחד.
אסתר, פרק ט׳, פסוק כ״א
לְקַיֵּם֮ עֲלֵיהֶם֒ לִהְי֣וֹת עֹשִׂ֗ים אֵ֠ת י֣וֹם אַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֔ר וְאֵ֛ת יוֹם־חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר בּ֑וֹ בְּכׇל־שָׁנָ֖ה וְשָׁנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.