אסתר, פרק ט׳, פסוק כ״ב

Esther 9:22Sefaria

כַּיָּמִ֗ים אֲשֶׁר־נָ֨חוּ בָהֶ֤ם הַיְּהוּדִים֙ מֵאֹ֣יְבֵיהֶ֔ם וְהַחֹ֗דֶשׁ אֲשֶׁר֩ נֶהְפַּ֨ךְ לָהֶ֤ם מִיָּגוֹן֙ לְשִׂמְחָ֔ה וּמֵאֵ֖בֶל לְי֣וֹם ט֑וֹב לַעֲשׂ֣וֹת אוֹתָ֗ם יְמֵי֙ מִשְׁתֶּ֣ה וְשִׂמְחָ֔ה וּמִשְׁלֹ֤חַ מָנוֹת֙ אִ֣ישׁ לְרֵעֵ֔הוּ וּמַתָּנ֖וֹת לָֽאֶבְיֹנִֽים׃

יצא לכם פעם להרגיש פחד גדול או עצב, ופתאום, ברגע אחד, הכל התהפך והפך לחגיגה ענקית? זה בדיוק מה שקרה ליהודים בחודש אדר. החודש הזה השתנה לגמרי מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, כלומר מצער ופחד להצלה משמחת, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, ממצב של חוסר אונים להתרוממות רוח מיוחדת וקדושה.


כדי לזכור את המהפך המדהים הזה, אנחנו מצווים להפוך את הימים האלו לימי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה. המילה מִשְׁתֶּה מזכירה לנו לערוך סעודה חגיגית, כי אם תחשבו על זה, כל הנסים הגדולים במגילת אסתר קרו בזמן סעודות ומשתאות. אבל השמחה שלנו לא יכולה להיות שלמה אם אנחנו חוגגים רק עם עצמנו. לכן, אנחנו מקיימים גם וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. אנחנו שולחים מנות אוכל לחברים ונותנים מתנות לעניים. המילה לָאֶבְיֹנִים מגיעה מהמילה "אבה", שפירושה לרצות, כי העני רוצה וזקוק לדברים שאין לו מספיק כסף לקנות.


יש סיבה עמוקה ויפה למצוות החברתיות האלה. המן ניסה לפגוע בעם ישראל ולפרק את האחדות שלנו. הניצחון האמיתי שלנו עליו הוא להראות עד כמה אנחנו מחוברים, חברים טובים ואוהבים אחד את השני. כשאנחנו משמחים את החברים שלנו, ובעיקר כשאנחנו דואגים שגם לעניים יהיה מספיק כדי לערוך סעודת פורים, אנחנו מוכיחים שאנחנו עם אחד ומאוחד שדואג לכולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.