אסתר, פרק ט׳, פסוק ל״א

Esther 9:31Sefaria

לְקַיֵּ֡ם אֶת־יְמֵי֩ הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מׇרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל־נַפְשָׁ֖ם וְעַל־זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י הַצּוֹמ֖וֹת וְזַעֲקָתָֽם׃

החלטת העם לְקַיֵּם אֶת־יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם מעגנת את החג לדורות במספר מועדים, כדוגמת החלוקה בין ערי פרזות לערים מוקפות חומה או הרחבת ימי קריאת המגילה. בתקנה זו הוקדם מׇרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי לאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה משום שסמכותו כחכם גוברת על סמכותה המלכותית, במטרה לחייב את הדורות הבאים לחגוג באותה שמחה שחוו בעצמם. קביעת החג משלבת את השמחה עם זיכרון דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם, כלומר התפילה אל ה' בעת הצרה, כדי לפרסם שהוא שמע את קולם בגלות. אזכור הצומות מכוון לתענית אסתר או לארבעת צומות החורבן, השוואה המלמדת שכשם שהעם קיבל על עצמו תעניות מרצון, כך בכוחו לקבוע ימי שמחה, וכשם שנשים חייבות בצומות אלו, כך הן מחויבות בפורים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל׳
פסוק ל״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.