בְּיוֹם־שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר התרחשו הקרבות שבהם נלחם העם על חייו מתוך פחד ומאמץ פיזי אדיר. המילה וְנ֗וֹחַ מציינת את המנוחה מן העמל שלאחר הלחימה, אך החגיגות לא נערכו מיד משום שהעם עדיין חרד מנקמת קרובי ההרוגים ועמד על משמרתו. רק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹ, כאשר נוכחו לדעת כי ה' העניק להם שקט מוחלט מכל עבריהם, פג הפחד לחלוטין. תחושת הביטחון והמנוחה הזו אפשרה להם לשמוח באמת, ולכן נקבע דווקא יום זה להיות יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה.
אסתר, פרק ט׳, פסוק י״ז
בְּיוֹם־שְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר לְחֹ֣דֶשׁ אֲדָ֑ר וְנ֗וֹחַ בְּאַרְבָּעָ֤ה עָשָׂר֙ בּ֔וֹ וְעָשֹׂ֣ה אֹת֔וֹ י֖וֹם מִשְׁתֶּ֥ה וְשִׂמְחָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.