תארו לעצמכם שאתם עומדים מול מראה כל כך עוצמתי וגדול, שהדבר הראשון שמתחשק לכם לעשות הוא לקחת צעד לאחור. זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל במעמד הר סיני. הקול של ה' היה כל כך חזק, שכל העם נסוג לאחור מרוב פחד. לכן נאמר כי וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק, הם נשארו לעמוד במרחק בטוח בגלל היראה הגדולה שחשו.
אבל אז קרה משהו מיוחד. לעומת כל העם שהתרחק, וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ. משה צעד קדימה. למרות שגם הוא בטח הרגיש פחד, הרצון העז שלו להתקרב לה' ולהיות השליח של העם, ניצח את החשש. משה נכנס אֶל הָעֲרָפֶל, שהוא ענן כבד מאוד וסמיך. הסיבה שההתגלות קרתה מתוך ענן חשוך כזה היא שהכבוד של ה' הוא כל כך עצום, שבני אדם פשוט לא מסוגלים לראות אותו, ממש כפי שאנחנו לא יכולים להסתכל ישירות אל השמש הזורחת. בתוך הענן הכבד והמסתורי הזה, נמצא המקום אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים.