ניסיתם פעם לדמיין איך נראה משהו שאין לו שום גוף או צורה? זה באמת קשה. בגלל שה' הוא רוחני לגמרי ואי אפשר לראות אותו, יכול להיות שמישהו יחשוב לעצמו שכדאי ליצור איזו דמות מוחשית שתעזור לו לזכור את ה', או שתשמש מן אמצעי שיעזור לו להתפלל אליו. התורה אומרת לנו שזה אסור בהחלט. הסיבה היא שאם ניצור צורה, אנחנו עלולים בטעות להתחיל להשתחוות אליה ולעבוד אותה במקום את ה' עצמו.
כדי שנהיה בטוחים למה בדיוק הכוונה, התורה אוסרת על שני סוגים של יצירות. המילה פֶסֶל מתארת משהו שבולט מכל הכיוונים, כמו יצירה שמכינים מעץ או מאבן. לעומת זאת, המילים וְכׇל־תְּמוּנָה מתייחסות לדברים שטוחים, כמו ציור, חריטה או סמל.
כדי שלא נחשוב שיש משהו שמותר ליצור כדי לסגוד לו, התורה מפרטת את כל החלקים של העולם שלנו. המילים אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל אוסרות עלינו לעשות צורות של דברים שנמצאים גבוה למעלה, כמו השמש, הירח, הכוכבים ואפילו מלאכים. המילים וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת מזכירות לנו שאסור ליצור צורות של דברים שנמצאים סביבנו על האדמה, כמו בני אדם, חיות, צמחים והרים. ולבסוף, המילים וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ כוללות את כל מה שחי במצולות, כמו דגים, יצורי ים, ואפילו ההשתקפויות שרואים על פני המים.
לפעמים בני אדם טועים ומתחילים לסגוד לדברים שמועילים להם, כמו השמש שנותנת לנו אור וחום. ה' לא מעלים את השמש רק בגלל שאנשים טועים ומשתחווים לה, כי העולם זקוק לה. זה שהשמש ממשיכה לזרוח כל בוקר לא אומר שיש לה כוח אלוהי משל עצמה, אלא זה רק מראה כמה גדול החסד של ה' שממשיך לקיים ולשמור על העולם שלנו.