תארו לעצמכם שאתם יוצאים לנסיעה ארוכה, משאירים את דלת הבית פתוחה לרווחה, ויודעים בוודאות מוחלטת שאף אחד לא ייגע לכם בשום דבר. נשמע כמו פלא, נכון? זה בדיוק מה שקורה כשעם ישראל עולה לירושלים. שלוש פעמים בשנה, כל הגברים עוזבים את הבתים, את השדות ואת ערי הגבול, ונוסעים לקיים את המצווה ולהיות קרובים אל ה'. באופן טבעי, זה עלול לעורר דאגה. הרי מי ישמור על המדינה כשכולם רחוקים?
כאן ה' מבטיח נס מיוחד. קודם כל, הוא אומר אוֹרִישׁ, כלומר, אגרש וארחיק את העמים האחרים כדי שלא יגרמו לכם צער. בנוסף, ה' מבטיח וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ, שהארץ תהיה גדולה ומרווחת. דווקא בגלל שהארץ כה גדולה ואנשים גרים רחוק מבית המקדש, ה' קבע שצריך לעלות אליו המונית רק שלוש פעמים בשנה.
אבל ההבטחה המפתיעה ביותר היא וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ. בדרך כלל, ארץ גדולה וטובה שאין בה שומרים מיד מושכת אויבים. אבל ה' מבטיח שהוא יטיל פחד בלב של השכנים, כך שהם אפילו לא יחשבו לתקוף או לקחת את הרכוש. השמירה הזו של ה' היא כל כך מושלמת, שהיא מגנה לא רק מפני צבאות, אלא גם מפני גנבים רגילים. אפילו בעלי החיים שנשארו בבית, כמו פרה שאוכלת עשב בשדה או תרנגולת בחצר, יהיו מוגנים לגמרי מחיות רעות. ה' מלמד אותנו שדווקא כשאנחנו עוזבים הכל כדי לקיים את המצווה שלו, אנחנו נמצאים תחת השמירה הכי טובה ובטוחה שיש.