שמות, פרק ל״ד, פסוק ב׳

קרה לכם פעם שהייתם צריכים לקום מוקדם מאוד בבוקר לקראת אירוע ענק ומרגש במיוחד, כזה שדורש מכם הכנה מוקדמת? משה רבנו עומד לעלות להר סיני בפעם השלישית לתקופה של ארבעים יום וארבעים לילה, והפעם הוא הולך לחוות התגלות פלאית ועצומה של כבוד ה', גדולה יותר מכל מה שראה בעבר. לכן ה' מבקש ממנו להיות נָכוֹן, כלומר להיות מוכן ומזומן לגמרי כבר מהיום שלפני כן. הכוונה כאן אינה למילה "נכון" במובן של להגיד את האמת או להיות צודק, אלא פשוט להתכונן היטב. הפעם משה לא צריך לבנות מזבח חדש לפני העלייה, כי הברית הקודמת שנכרתה עם ה' עדיין תקפה ולא בוטלה. ה' אומר למשה לעלות מיד עם עמוד השחר ומדגיש את המילה בֹּקֶר. לזמן הזה יש משמעות מיוחדת: הבוקר מסמל את מידת הרחמים שאותה משה רוצה לעורר, והוא גם מראה שמשה מקבל את הנבואה כשהוא ערני, צלול וחושב בבהירות רבה, ולא מתוך חלום מעורפל של לילה. כשיגיע לפסגה, ה' מצווה עליו וְנִצַּבְתָּ לִי, כלומר לעמוד הכן, להמתין בסבלנות על ראש ההר ולהיות מרוכז ומוקדש כולו רק לה', עד שה' יתגלה אליו.