שמות, פרק ל״ד, פסוק ג׳

פרשת כי תשא

Exodus 34:3Sefaria

וְאִישׁ֙ לֹֽא־יַעֲלֶ֣ה עִמָּ֔ךְ וְגַם־אִ֥ישׁ אַל־יֵרָ֖א בְּכׇל־הָהָ֑ר גַּם־הַצֹּ֤אן וְהַבָּקָר֙ אַל־יִרְע֔וּ אֶל־מ֖וּל הָהָ֥ר הַהֽוּא׃

מעמד קבלת הלוחות השניים מתאפיין בבדידות מזהרת ובהצבת גבולות מחמירים חסרי תקדים. בניגוד למעמד הר סיני הפומבי וההמוני, הפעם נדרש בידוד מוחלט של ההר, המשקף את השינוי הדרמטי במערכת היחסים שבין ה' לעמו לאחר חטא העגל, וכן את אופיו הייחודי של מעמד זה.

הפרשנים מסכימים כי ההוראה וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ עומדת בניגוד מוחלט למתן הלוחות הראשונים. בראשונה הורשו אהרן, בניו ושבעים זקני ישראל לעלות לחלק מן ההר, ויהושע המתין במורדותיו, אך הפעם נאסר על כולם להצטרף למשה [רמב"ן, אבן עזרא, העמק דבר, מלבי"ם]. הסיבה להרחקה זו נובעת בראש ובראשונה מכך שבעקבות החטא העם נבאש והתרחק [חזקוני]. המעמד כעת משול לנישואין שניים לאחר גירושין, הנעשים בצנעה וללא קהל מוזמנים גדול [קאסוטו]. לאחר בגידת העם, התורה ניתנת להם מחדש מבחוץ, ולכן ההר מבודד לחלוטין ורק ה' ומשה נוכחים בו [רש"ר הירש].

גישה מרכזית נוספת תולה את ההבדל בסגולתה של הצניעות אל מול סכנתה של "עין הרע". הלוחות הראשונים ניתנו בפומבי, בקולות ובהמולה רבה, ולכן שלטה בהם עין רעה שהובילה לבסוף לשבירתם. הלוחות השניים, לעומת זאת, ניתנים בחשאי ובצנעה כדי שיתקיימו, ללמדנו שאין מידה יפה מן הצניעות, ושעין הרע עלולה לפגוע אפילו בדבר שחל עליו נס גלוי [רש"י, רבנו בחיי, צאינה וראינה, ברכת אשר].

ההחמרה במעמד זה באה לידי ביטוי גם בציווי וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר. אפילו תחתית ההר, המקום שבו עמד כל העם במעמד הראשון, אסור כעת בכניסה וההר כולו מופקע מנוכחות אנושית [רמב"ן, הטור הארוך, משכיל לדוד]. איסור זה כה מוחלט, עד שאפילו נביא אינו רשאי לסמוך על נבואתו כדי לעבור על הצו ולהתקרב [קיצור בעל הטורים].

ההגבלה מתרחבת גם אל בעלי החיים: גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא. בעוד שבלוחות הראשונים הוזהרו ישראל רק מפני נגיעה פיזית בהר, כעת נאסר אפילו לרעות מנגד, במרחק מה ממקום הכבוד [רמב"ן, ביאור יש"ר]. הטעם לכך הוא שאין זה מכבודו של מלך צבאות שבהמות ירעו מול התגלות כבודו [העמק דבר]. המילה הַהוּא באה להדגיש שהאיסור תקף דווקא לעת עתה, כל עוד ההר שרוי בחשיבותו ובקדושתו הזמנית [העמק דבר].

למרות הריחוק וההצנעה, יש מן הפרשנים הסבורים כי ההחמרה היתרה אינה נובעת רק מן החטא או מהרצון להתרחק מעין הרע, אלא מקדושה יתרה. בעוד שהמעמד הראשון התקיים עבור כלל ישראל, מעמד זה מתקיים בזכותו ובתפילתו של משה לבדו. משום כך, הכבוד האלוהי שעתיד להתגלות בהר בפעם הזו הוא למעשה גדול ונשגב יותר מזה שהתגלה במעמד הראשון, ומחייב יראת כבוד והרחקה גדולים פי כמה [רמב"ן, הטור הארוך, ביאור יש"ר].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ב׳
פסוק ד׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.