שמות, פרק ל״ד, פסוק ג׳

קבלת הלוחות השניים נערכת בבידוד מוחלט ובצנעה, בניגוד למעמד הראשון שהיה פומבי. ההוראה וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ מותירה מאחור אף את המנהיגים שהורשו להתקרב בעבר, וזאת בשל התרחקות העם לאחר חטא העגל, הרצון להגן על הלוחות מפני עין הרע, או משום שקדושת מעמד זה נשגבת אף יותר ומתקיימת בזכות משה לבדו. ההרחקה כה גדולה עד שוְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר, ואיש אינו מורשה להיכנס אפילו לתחתיתו. מתוך יראת כבוד להתגלות ה', נאסרת ההתקרבות גם על בעלי חיים, כך שגַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא, איסור זמני התקף רק כל עוד ההר שרוי בקדושתו.