שמות, פרק ל״ד, פסוק ט״ו

יצירת קשרים מדיניים או חברתיים עם עובדי האלילים היא תחילתה של שרשרת הרסנית שסופה התבוללות. התורה מזהירה פֶּן־תִּכְרֹת בְּרִית לתושבי המקום, שכן הבטחותיהם לזנוח את אליליהם הן זמניות, והם ישובו לפולחנם שאותו מתארת התורה במילה וְזָנוּ, המבטאת בגידה רוחנית בה' ורומזת לטקסים מיניים. מתוך יחסי השכנות הם יזמינו אותך לסעודותיהם, וכאשר יתקיים בך וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ, אתה עשוי לחשוב בטעות שהשתתפות חברתית בלבד, ואפילו אכילת אוכל כשר משלך, אינן מזיקות. אולם עצם ההיענות להזמנה שוברת את המחיצות ונחשבת בעיני ה' כהשתתפות בפולחן האלילי עצמו, כאשר יש הלומדים מהמילה מִזִּבְחוֹ גם איסור גורף על אכילת בשר שנשחט על ידי נוכרי.