מיד לאחר ששמע את מידות הרחמים והבין כי ה' סלח לעם, וַיְמַהֵר מֹשֶׁה להגיב להתגלות השכינה החולפת על פניו. מתוך הקלה על כך שחרון האף חלף, או כדי לנצל את שעת הרצון לתפילה בטרם תסתיים, הוא מיהר להרכין את קודקודו מטה, וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ. השתחוויה זו נועדה להודות לה' על סבלנותו, או לשמש כתחינה לרחמים אל מול מידת הדין הנוקשה, ויש שהסבירו כי המהירות נועדה לקטוע את דברי ה' כדי למנוע החמרה בעונשם של הדורות הבאים. מתוך מעמד זה הבין משה שדווקא עקשנותו של העם היא המצע המתאים ביותר להפגנת סליחתו של ה' והליכתו בקרבם.
שמות, פרק ל״ד, פסוק ח׳
פרשת כי תשא
וַיְמַהֵ֖ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּקֹּ֥ד אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.