שמות, פרק ל״ד, פסוק ו׳

הבורא חושף את כבודו הנסתר כדי ללמד את סדר התפילה למחילה, וכאשר וַיַּעֲבֹר ה׳ עַל פָּנָיו, ה' מכריז על מידותיו, אף שיש המפרשים כי משה הוא שזעק אותן מתוך התרגשות כאשר וַיִּקְרָא. הכפילות ה׳ ה׳ מדגישה את רחמיו הנצחיים של הבורא, המגנים על האדם בטרם יחטא ושוב לאחר שישוב בתשובה. הוא מתגלה כאֵל בעל עוצמה מוחלטת להיטיב, שהוא גם רַחוּם החומל על הסובלים כרחמי אב, וְחַנּוּן המעניק מתנת חינם אף למי שאינו ראוי. מידות אלו משתקפות בהיותו אֶרֶךְ אַפַּיִם, המעכב את העונש כדי לאפשר זמן לתשובה, ומנהיג את עולמו באיזון של וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת, המשלב את הטיית הדין לטובה מעבר לזכויות האדם יחד עם נאמנות מוחלטת לקיום הבטחותיו.