שמות, פרק ל״ד, פסוק כ״ח

משה שהה במחיצת ה' בעלייתו השלישית והאחרונה להר סיני אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, זמן שנדרש כהכנה לקבלת הלוחות השניים, כשהוא מבחין בין היום והלילה במרומים רק באמצעות סימנים רוחניים. בתקופה זו הוא התנתק לחלוטין מן החומר ונהג כמלאך, ולכן מזון גשמי כמו לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה, אלא ניזון מזיו השכינה ומהשגות התורה. בסיום תהליך הזיכוך, ה' בעצמו ביצע את הפעולה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת, אף שהניסוח העמום מאפשר גם את ההבנה שה' לא ביצע כתיבה חומרית, או שה' חקק את הלוחות בעוד שמשה כתב את שאר התורה. על הלוחות עצמם נחקקו רק אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים, המהווים את השורש והיסוד לכל שאר המצוות.