שמות, פרק ל״ד, פסוק כ״ג

העלייה למקדש שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה מהווה מסדר חגיגי המציין ציוני דרך בתולדות העם ובהתפתחותו הרוחנית. המילה יֵרָאֶה מבטאת מפגש הדדי שבו האדם בא לראות את השכינה ובה בעת נראה לפני ה', מתוך קשר של אהבה המעניק שפע לנשמה. חובה זו חלה על כָּל זְכוּרְךָ, כלומר על כלל הגברים בעם, אך פוטרת נשים ובעלי מומים כדי שדמויות פגומות לא ישתקפו בענן האלוהי הזך ששרר במקום. ההתייצבות אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מסמלת קרבה ודבקות הדוקה, ומעידה על השגחתו הכפולה של ה' על הסדר הטבעי של העולם וכן על השגחתו הרוחנית והעל טבעית המיוחדת לעם ישראל.