שמות, פרק ל״ד, פסוק י״ז

הדרישה לקשר ישיר עם ה' שוללת כל ניסיון לצמצם את הרוחניות אל תוך חומר מוחשי. האיסור על יצירת אֱלֹהֵי מַסֵּכָה מתייחס לדמות יצוקה ממתכת, אם כי הוא גורף וכולל פסלים מכל חומר שהוא, ויש המפרשים שהמונח רומז לאלילים שהוצבו תחת סכך או נמשחו בשמן. אזהרה זו באה בעקבות חטא העגל וקובעת כי לֹא תַעֲשֶׂה־לָּךְ שום ייצוג פיזי, אפילו אם מטרתו היא רק לכוון את המחשבה לשמיים, או לחלופין אם מדובר בקמעות אסטרולוגיים ובפסלים שנועדו אך ורק להתכנסות חברתית. מיקום הפסוק בין איסור חיתון עם כנענים לציווי על חג המצות מלמד כי נישואי תערובת המדיחים לעבודה זרה, חיפוש תחליפים גשמיים לעלייה לרגל למקדש או זלזול במועדי ישראל, נחשבים כולם לעשיית אליל.