מחזור החיים נע בתמידות בין עמל חומרי בעל ערך עצמאי לבין מנוחה המעידה כי ה' הוא הבעלים האמיתי של הארץ. הציווי שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד מבהיר שדווקא העבודה מעצימה את ערכה של השביתה ממלאכה כאשר וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת. התורה דורשת שביתה מוחלטת גם בעונות החקלאיות הלחוצות והקריטיות ביותר לפרנסה, וקובעת כי גם בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת, כדי ללמד שההצלחה תלויה בציות לה' ולא רק בהשתדלות הפיזית. מעבר לפשט, חכמים למדו מפסוק זה הלכות נוספות, בין אם כהיתר לקציר של מצווה בשבת ובין אם כחובה להוסיף זמן של חול אל תוך קדושת שנת השמיטה, מתוך הבנה שמנוחה זו מפנה את זמנו של האדם לעבודת ה' ומבטיחה לו ברכה.
שמות, פרק ל״ד, פסוק כ״א
פרשת כי תשא
שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּעֲבֹ֔ד וּבַיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י תִּשְׁבֹּ֑ת בֶּחָרִ֥ישׁ וּבַקָּצִ֖יר תִּשְׁבֹּֽת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.