לקראת עלייתו השלישית של משה אל הַר סִינַי, הוא מצטווה וֶהְיֵה נָכוֹן, כלומר להיות מוכן ומזומן מראש להתגלות גדולה של כבוד ה', מבלי שיידרש לכרות ברית מחודשת. הדרישה לעלות מיד עם עמוד השחר וההדגשה על העלייה בַבֹּקֶר מסמלות את התעוררות מידת הרחמים, ומלמדות שנבואתו מתקבלת מתוך תודעה צלולה וערנית. הציווי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר מורה למשה לעמוד הכן, להמתין ולהתמסר לחלוטין לה' עד שיתגלה אליו.
שמות, פרק ל״ד, פסוק ב׳
פרשת כי תשא
וֶהְיֵ֥ה נָכ֖וֹן לַבֹּ֑קֶר וְעָלִ֤יתָ בַבֹּ֙קֶר֙ אֶל־הַ֣ר סִינַ֔י וְנִצַּבְתָּ֥ לִ֛י שָׁ֖ם עַל־רֹ֥אשׁ הָהָֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.