יצא לכם פעם לחשוב איך אפשר להסתדר בלי אוכל ושתייה במשך תקופה ארוכה? כשמשה רבנו עלה להר סיני בפעם השלישית והאחרונה כדי לקבל את הלוחות השניים, הוא נשאר קרוב לה' במשך אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה. הזמן הארוך הזה נועד כדי שמשה יתכונן לקבלת הלוחות החדשים בדיוק באותו אופן שבו התכונן ללוחות הראשונים. אבל רגע, בשמיים הרי הכול מואר, אז איך משה ידע מתי יום ומתי לילה? התשובה מיוחדת מאוד: כשהוא למד את התורה שבכתב הוא ידע שעכשיו יום, וכשהוא למד את התורה שבעל פה הוא הבין שהגיע הלילה. במהלך כל התקופה הזו, משה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה. איך זה הגיוני? משה פשוט הפך להיות דומה למלאך. יש כלל שאומר שצריך להתנהג לפי המנהג של המקום שבו נמצאים, ובשמיים הרי אין צורך באוכל רגיל. במקום זה, משה קיבל חיים וכוח מהאור של ה' ומהתורה ששמרה עליו. בסוף התקופה הזו, ה' קיים את הבטחתו וכך וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת, ה' בעצמו חקק את האותיות על האבנים. ומה בדיוק נכתב שם? אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. על הלוחות נכתבו רק עשרת הדיברות, אבל הם בעצם השורש והבסיס לכל שאר המצוות המיוחדות שבתורה.
שמות, פרק ל״ד, פסוק כ״ח
פרשת כי תשא
וַֽיְהִי־שָׁ֣ם עִם־יְהֹוָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔ל וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתָ֑ה וַיִּכְתֹּ֣ב עַל־הַלֻּחֹ֗ת אֵ֚ת דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.