יצא לכם פעם לאסוף כסף מכל החברים למטרה משותפת? אם אתם אחראים על הקופה, בטח תרשמו בדיוק כמה כל אחד נתן, כדי שהכל יהיה ברור ואף אחד לא יחשוד בכם. זה בדיוק מה שמשה רבנו עושה כאן. התורה מציגה לנו רשימה מדויקת מאוד של כל הכסף שנאסף לבניית המשכן. בניגוד לתרומות אחרות שאנשים נתנו כמה שרצו, תרומת הכסף הייתה חובה לכולם בשווה.
המטבע שאותו היו צריכים לתת נקרא בֶּקַע. השם הזה מגיע מלשון בקיעה, כאילו לקחו שקל שלם, בקעו וחצו אותו לשניים. התרומה ניתנה לַגֻּלְגֹּלֶת, כלומר עבור כל אדם ואדם בנפרד. החובה לתת את חצי השקל חלה על הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים, כל איש שעבר לפני הפקידים כדי להירשם במפקד של העם, והוא מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה, שכן זהו הגיל שבו אדם נחשב בוגר ויוצא לצבא.
משה רבנו, כמו מנהל קופה נאמן ואחראי, סופר ומגלה שהיו בדיוק שש מאות ושלושה אלפים, וחמש מאות וחמישים אנשים שתרמו. וכאן מתגלה דבר מדהים שה' תכנן מראש: סכום כל חצאי השקלים של כולם הספיק בדיוק מושלם ליציקת האדנים, שהם הבסיסים הכבדים שהחזיקו את קרשי המשכן, ולהכנת הווים של העמודים. החשבון היה מדויק עד המטבע האחרון.