יצא לכם פעם לנסות לשכנע מישהו להסכים למשהו, וכשהוא סירב, החלטתם לשנות גישה ולבקש בצורה עדינה יותר? זה בדיוק מה שעושים משה ואהרן. אחרי שפרעה מתעקש ומסרב להקשיב להם, הם מחליטים לפנות אליו בשפה פשוטה וצנועה יותר, ועוברים מלשון של ציווי ללשון של בקשה.
במקום להשתמש בשם ה', הם קוראים לו אֱלֹהֵי הָעִבְרִים. פרעה אולי לא הכיר את שמו המיוחד של ה', אבל הוא בהחלט ידע מי הם העברים והכיר את הסיפורים על אבות המשפחה כמו אברהם, יצחק, יעקב ויוסף. בנוסף, המילה "עברים" מתארת את כל האנשים הפשוטים, וזה נועד להבהיר לפרעה שכולם צריכים לצאת, ולא רק המנהיגים החשובים. הם ממשיכים ומסבירים שה' נִקְרָא עָלֵינוּ, כלומר התגלה אלינו ופגש אותנו. הם משתמשים במילה צנועה בכוונה, כדי לא להישמע כאילו הם מתגאים ומשוויצים בפני מלך מצרים.
משה ואהרן מבקשים: נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה. למה הם צריכים ללכת עד למדבר כדי להקריב קורבנות ולעבוד את ה'? משום שהמצרים התייחסו לכבשים כאל משהו קדוש. אם בני ישראל היו מקריבים צאן בתוך מצרים, המצרים היו כועסים מאוד ופוגעים בהם. ולמה לבקש חופשה קצרה של שלושה ימים בלבד? הבקשה הזו נועדה לחשוף את האכזריות של פרעה. היא מראה לכולם שהוא לא מוכן לתת לעבדים שלו אפילו מנוחה קטנטנה אחרי כל כך הרבה שנות עבודה קשה, וזה מסביר מדוע מגיע לו להיענש בהמשך.
בסוף דבריהם, משה ואהרן מזהירים שאם הם לא יצאו לעבוד את ה', יקרה אסון: פֶּן יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב. באמת, הם התכוונו לומר שהעונש יפגע בפרעה עצמו אם הוא יסרב, אבל מתוך כבוד למלכות, הם שינו קצת את המילים ואמרו שהעונש יפגע בהם.