שמות, פרק ט׳, פסוק ה׳

קביעת זמן מוגדר למכה, כפי שעולה מהמילים וַיָּשֶׂם ה' מוֹעֵד, נועדה להוכיח למצרים שאין מדובר באסון טבע עיוור ומקרי. משה נדרש להעביר את ההתראה למצרים לֵאמֹר, כדי להעניק להם שהות לחזור בתשובה בטרם תנחת המכה הפתאומית, או לאפשר להם להציל את בהמותיהם ולהכניסן פנימה. מנגד, ייתכן שחלון הזמן נועד לגרום למצרים המבוהלים למכור את מקניהם בזול לבני ישראל. משה אינו מנהל משא ומתן עם פרעה אלא מציב עובדה מוגמרת שלפיה מָחָר יַעֲשֶׂה ה' את מכת הדבר, המרומזת בפסוק במילה הַדָּבָר.