שמות, פרק ט׳, פסוק ח׳

המכה השישית נוחתת על מצרים בפתאומיות, כאשר ה' מצווה על משה ואהרן למלא את שתי ידיהם הצמודות, קְחוּ לָכֶם מְלֹא חָפְנֵיכֶם, באפר דק וחם מדפנות התנור המכונה פִּיחַ כִּבְשָׁן. הבחירה באפר מהכבשן שבו שרפו המצרים לבנים מהווה סגירת מעגל היסטורית, ומציגה היפוך של חוקי הטבע כאשר ה' משתמש בחומר שנועד לרפא כוויות דווקא כדי לחולל מחלה. למרות האיסוף המשותף, משה השלים את הפעולה לבדו, וּזְרָקוֹ מֹשֶׁה, כאשר החזיק באורח נס את כל ארבעת החופנים בידו האחת והטיל את החומר בכוח רב. האפר הקל נזרק גבוה באוויר הַשָּׁמַיְמָה מבלי להתפזר ברוח, כדי לפגוע תחילה בשורש הרוחני של המצרים, ורק אז התרבה וכיסה את הארץ כולה. הפעולה התבצעה לְעֵינֵי פַרְעֹה כדי להוכיח למלך מעל לכל ספק שמדובר בגזרה אלוהית ישירה ולא במגפה שגרתית.