וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' הוא אדם שהפגין זלזול מוחלט ויוהרה, שכן גם ללא יראת שמים הגיוני היה לנקוט אמצעי זהירות פשוטים למניעת הפסד כלכלי. מכיוון שבמכות הקודמות לא ירד פלא מן השמים, אותם פושעים לא האמינו ביכולת להוריד ברד ולעגו לאזהרה. כתוצאה מכך, כל אחד מהם הפקיר וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה והוסיף על חטאיו רק כדי להפגין בוז כלפי המסר האלוהי. מקנה זה, ששרד את מכת הדבר הקודמת משום שבמקרה לא הוצא החוצה באותו יום, אבד כעת לחלוטין יחד עם העבדים.
שמות, פרק ט׳, פסוק כ״א
פרשת וארא
וַאֲשֶׁ֥ר לֹא־שָׂ֛ם לִבּ֖וֹ אֶל־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֑ה וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת־עֲבָדָ֥יו וְאֶת־מִקְנֵ֖הוּ בַּשָּׂדֶֽה׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.