למרות המכות הקשות שכבר ניחתו על מצרים, פרעה ממשיך להחזיק בבני ישראל בעקשנות. האזהרה האלוהית המופנית אליו חושפת את המניעים הפסיכולוגיים והפוליטיים שעומדים מאחורי סירובו, ומציגה מסר נוקב על גבולות הכוח האנושי.
המילה המרכזית והייחודית בפסוק היא מִסְתּוֹלֵל, והפרשנים מציעים לה מספר כיווני הבנה המשלימים זה את זה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילה נגזרת מן השורש ס.ל.ל המבטא הרמה והגבהה, ומשמעותה התנשאות, גאווה והשתבחות [אבן עזרא, חזקוני, שד"ל, ביאור יש"ר]. פרעה מתגאה בעצמו, לבו אמיץ, והוא משתבח בכך שיש לו את הכוח לעכב את ישראל ושה' לא יוכל לנצחו [אבן עזרא, חזקוני]. פרעה מדמה את עצמו כנישא ומורם מעל העם, ועל כן העונש שיבוא עליו במכת הברד יהיה בבחינת מידה כנגד מידה, בדמות מכה אלוהית שתרד עליו מלמעלה למטה [רש"ר הירש, קאסוטו].
גישה שניה קושרת את המילה מִסְתּוֹלֵל למילה מסילה, כלומר דרך כבושה וסלולה. לפי פירוש זה, פרעה כובש את ישראל, רומס אותם ומתאכזר אליהם כאילו היו דרך שדורכים עליה [רש"י, רשב"ם, רלב"ג, שד"ל].
גישה שלישית, המבוססת אף היא על המילה מסילה, מציעה שפרעה מחפש מסילות ודרכים חדשות להתחמק משילוח העם. לאחר שהבין את כוחו של ה', הוא אמנם הקל את עול השעבוד הפיזי, אך המשיך להחזיק בישראל מתוך רצון לשמור על יוקרתו המדינית ולהראות שליטה [העמק דבר]. הוא מתעלל בעם באמצעות הצהרות ריקות על הסכמה עקרונית לשלחם, אך בפועל מעכב אותם בתירוצים טכניים ובירוקרטיים [ביאור שטיינזלץ]. בנוסף, יש המפרשים את המילה מלשון התחזקות, שפרעה מאמץ ומחזק את עצמו בסירובו [אבן עזרא, הטור הארוך].
המילה עוֹדְךָ מדגישה את התמיהה על עמידתו העיקשת של פרעה: האם גם עכשיו, אחרי כל המכות שכבר ספגת, אתה עדיין מחזיק בדעתך? [שד"ל, קאסוטו]. התרסה זו נושאת גם משמעות תיאולוגית עמוקה ביחס לבחירה החופשית של פרעה. ה' מבהיר לפרעה כי גם אם לבו הוכבד על ידי שמים במכות הקודמות, כעת הוא נושא באחריות מלאה, שכן הוא מתגאה ומקשה את לבו מתוך בחירה ויוזמה אישית לקראת המכה הבאה [שפתי כהן].