מכת השחין מהווה שלב חדש במערכת המכות, בו פעולה פיזית הנראית כמעשה כשפים הופכת לנס גלוי ועוצמתי שאין לעמוד בפניו. המכה פוגעת בגופם של המצרים ושל בהמותיהם כאחד, ומוכיחה את שליטתו המוחלטת של ה' בטבע.
ויעמדו לפני פרעה: משה ואהרן התייצבו מול פרעה בחוץ, לאחר שיצא מארמונו [קאסוטו]. ההופעה הפומבית נועדה להדגיש כי מדובר במהלך אלוהי מכוון, כדי שהמצרים לא יוכלו לטעון שמדובר במגפה טבעית או במכת מדינה [ביאור יש"ר].
ויזרק אתו משה השמימה: משה זרק את פיח הכבשן באוויר. פעולה זו דרשה מניפולציה פיזית שנועדה לחקות את דרכי הפעולה של החרטומים והמכשפים. עם זאת, התוצאה הייתה נסית לחלוטין וחרגה מכל חוקי הטבע והכישוף: הפיח היה קר כאשר פגע בעור, הכמות המועטה שמשה מלא בה את חופניו הספיקה באופן פלאי כדי להתפזר על פני כל ארץ מצרים, והשחין פרץ גם במקומות שבהם האבק כלל לא פגע. מהלך זה הוכיח לחרטומים, שחכמתם הכזיבה אותם הפעם, כי כוחו של ה' שולט גם באותם כוחות טבע שהם חשבו שנתונים לשליטתם [אבן עזרא, חומש קה"ת]. מאחר שמכה זו נועדה לשמש כמותרה ומופת עוצמתי, משה כלל לא התרה בפרעה לפני בואה [ביאור יש"ר].
שחין אבעבעת פורח: מדובר במחלת עור קשה של שלפוחיות המתפשטות ופורחות על הגוף [קאסוטו, רלב"ג]. הפרשנים מדגישים כי השחין היה לח ומבעבע מבחוץ, אך יבש מבפנים – מצב המעיד על מכה קשה שאין לה כל רפואה [העמק דבר, תורה תמימה]. בשל העובדה שהמכה הייתה קצרה יחסית, פרעה אפילו לא הספיק לבקש ממשה שיתפלל להסרתה [אבן עזרא]. בניסיונו הנואש להירפא מהנגע חסר המרפא, נהג פרעה כמנהגם האכזרי של מלכי מצרים הקדמונים ורחץ בדם של ילדי ישראל [אם למקרא].
באדם ובבהמה: פגיעת השחין בבהמות מעוררת תמיהה בקרב הפרשנים, שהרי במכת הדבר שקדמה לה נאמר כי מת "כל מקנה מצרים". הגישה המרכזית מיישבת זאת בכך שגזרת הדבר חלה רק על הבהמות שהושארו בשדה. אותם מצרים שיראו את דבר ה' הכניסו את בהמותיהם לתוך הבתים, וכך הן ניצלו [רש"י, חזקוני, שפתי חכמים, גור אריה, דברי דוד]. דעה נוספת מציעה שהמילה "כל" במכת הדבר אינה מתארת השמדה מוחלטת אלא את רוב הבהמות, ולכן נותרו בהמות שספגו את מכת השחין [ברכת אשר].
נשאלת השאלה, מדוע אותם מצרים שיראו את ה' וניצלו מהדבר, נענשו כעת בשחין שפגע בבהמותיהם? אחד ההסברים הוא שיראתם הייתה זמנית בלבד, מתוך דוחק השעה; מיד כשהוסרה סכנת הדבר הם חזרו להקשות את ליבם, ולכן נענשו כעת שוב כדי להראות שחזרתם בתשובה לא הייתה כנה [משכיל לדוד].
בנוסף, בניגוד למכת הדבר שבה מות הבהמות היווה פגיעה כלכלית ברכוש, השחין גרם לצער גופני בלבד. הסיבה שהבהמות סבלו מכך יחד עם בני האדם היא כדי לשבור את גאוותם של המצרים. ה' הכה את האדם והבהמה במידה שווה כדי להמחיש למצרים היהירים שאין להם שום יתרון או חשיבות יתרה על פני הבהמה [קונטרס חיבה יתירה].