מתוך אימה עמוקה מהמכה, פרעה נשבר ומבקש ממשה ואהרן הַעְתִּירוּ אל ה' כדי שיעצור את ההרס. הוא מצהיר וְרַב, כלומר שכבר ירד די עונש ויש להפסיקו, או לחלופין מודה בכך שה' הוא אדון הכול היכול להושיעו. פרעה מזכיר את הקֹלֹת לפני הבָּרָד משום שהרעמים הם שהחרידו את לבו, והוא מכנה אותם קֹלֹת אֱלֹהִים לתיאור עוצמתם האדירה ומידת הדין, או מתוך שרידי גאווה המונעים ממנו לייחסם ישירות לה'. לבסוף הוא מבטיח שחרור מיידי באומרו וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד, בניגוד למכות קודמות שבהן ניסה לדחות את הקץ.
שמות, פרק ט׳, פסוק כ״ח
פרשת וארא
הַעְתִּ֙ירוּ֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְרַ֕ב מִֽהְיֹ֛ת קֹלֹ֥ת אֱלֹהִ֖ים וּבָרָ֑ד וַאֲשַׁלְּחָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תֹסִפ֖וּן לַעֲמֹֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.