שמות, פרק ט׳, פסוק כ״ה

מכת הברד הנחיתה מהלומות הרסניות על מצרים ופגעה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, כאשר הפגיעה הקטלנית מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה נגרמה מברד מהיר שלא הותיר זמן להסתתר, או מאבנים שהכילו אש ושרפו את הנפגעים. לאחר מכן, וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד בעוצמה פיזית שריסקה וייבשה את התבואה הלחה. בנוסף לכך הברד וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר וריסק את ענפיהם של אילנות בודדים שעמדו חשופים בשטח הפתוח. חזרת המילה כָּל ממחישה את חומרת המכה על אֵת כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה כהפלגה בלבד, שכן חורבן זה לא היה מוחלט וחלק מהצומח שרד. למרות כוח ההרס, הברד לא פגע בבתים, וכך הוכיח ה' כי מי שירא את דברו והסתתר בביתו ניצל לחלוטין.