תארו לעצמכם שאתם מביטים מבעד לחלון ורואים את הסופה החזקה ביותר שראיתם אי פעם משתוללת בחוץ. במכת ברד, מצרים ספגה פגיעה אדירה. התורה משתמשת במילה כָּל כמה פעמים כדי להדגיש עד כמה הפגיעה הייתה רחבה, גם אם לא ממש הכול נהרס לגמרי.
הברד פגע בכולם, מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה. איך זה קרה? הברד הראשון ירד במהירות עצומה, ממש כמו ברק, ולא השאיר לאנשים ולחיות שהיו בחוץ שום זמן לברוח למקום מחסה. המילה הַשָּׂדֶה מופיעה שלוש פעמים, וזה נשמע ממש כמו קצב של שלוש מכות חזקות שנוחתות בזו אחר זו.
הברד המשיך לרדת ופגע גם בצומח. כתוב שאת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, כי אבני הקרח הקשות פשוט מעכו ויבשו את התבואה. לאחר מכן הברד פגע גם בעצים. התורה מספרת שאת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר. הברד היה כל כך חזק שהוא ריסק את הענפים, במיוחד של עצים שעמדו לבדם בשטח הפתוח ולא היו מוגנים.
אבל בתוך כל הסערה הזו קרה נס. למרות שהברד היה חזק מספיק כדי לשבור עצים, הוא לא הרס את הבתים. ה' עשה זאת כדי להראות שמי שהקשיב לאזהרה, פחד מדבר ה' ונכנס לתוך הבית יחד עם הבהמות שלו, ניצל לגמרי. כמובן שה' שמר גם על בני ישראל ועל הרכוש שלהם, והם לא נפגעו כלל. משה אפילו לא הזכיר את זה לפרעה, כי הוא ידע שפרעה עקשן ולא יקשיב גם כשקורים ניסים כל כך גדולים.