יצא לכם פעם לראות סופת ברד? בדרך כלל אלו רק גושי קרח קרים שנופלים מהשמיים. אבל תארו לעצמכם סופה פלאית שבה יורדים קרח ואש ביחד! בטבע, אש ומים הם הפכים גמורים. המים מכבים את האש, והאש החמה ממיסה את הקרח. אבל במכת ברד קרה נס בתוך נס. ה' גרם לכך שהאש והמים יעשו שלום ביניהם ויפעלו יחד כדי לעשות את רצונו, מבלי להרוס אחד את השני.
התורה קוראת לתופעה הזו אֵשׁ מִתְלַקַּחַת. זו לא הייתה אש רגילה שצריכה עצים או חומר אחר כדי לבעור, אלא אש מיוחדת מאת ה' שדלקה לגמרי בעצמה. ואיפה בדיוק היא הייתה? ממש בְּתוֹךְ הַבָּרָד. גושי הקרח היו חלולים, והאש בערה עמוק בתוכם. זה נראה כמו נר שדולק בתוך מנורת זכוכית שקופה, כשהקרח עוטף את האש מבחוץ ולא נמס ממנה בכלל.
המצרים מעולם לא ראו פלא עצום כזה בכל ההיסטוריה שלהם. ולמה ה' בחר להשתמש דווקא בשילוב של אש ומים? זו הייתה תזכורת מדויקת ליחס האכזרי של המצרים אל ילדי ישראל. המים של הברד הזכירו את הפקודה לזרוק את התינוקות אל נהר היאור, והאש הזכירה את עבודת הבנייה הקשה בחומר ובלבנים שהמצרים הכריחו את בני ישראל לעשות. דרך המכה הזו, ה' הראה למצרים שהוא השולט היחיד בכל הכוחות שבעולם.