יחזקאל, פרק י״ז, פסוק י׳

הגפן, המדמה את צדקיהו מלך יהודה, שרויה באשליית ביטחון כאילו וְהִנֵּה היא שְׁתוּלָה היטב במקומה ומוגנת מנפילה. אל מול תחושה זו עולה השאלה הרטורית הֲתִצְלָח, שכן לא ייתכן שתשגשג לאחר שבגדה במי שנטע אותה, וחסר לה הכוח הטבעי להתקיים. מפלתה תגיע במהירות הֲלֹא כְגַעַת בָּהּ, בעצם הנגיעה של רוּחַ הַקָּדִים, היא הרוח המזרחית השרבית המסמלת את מלך בבל המביא עמו חום הרסני ומייבש. הגפן תתייבש לחלוטין ובוודאות, כפי שמודגש בכפילות תִּיבַשׁ יָבֹשׁ, ואפילו עַל־עֲרֻגֹת צִמְחָהּ, כלומר ממש במקורות המים המסמלים את הסיוע המאכזב ממצרים שיחרב גם הוא. חולשתה הפנימית של הגפן כה עמוקה, עד שבין אם מלך בבל רק ימנע ממנה טובה ובין אם תיוותר לבדה, בסופו של דבר היא תִּיבָשׁ מעצמה.