חשבתם פעם איך אפשר לספר סיפור על מלכים ומדינות בעזרת חיות? הנביא יחזקאל עושה בדיוק את זה. הוא מספר לנו משל על נשר ענק וחזק, שמסמל את נבוכדנצר מלך בבל. בדיוק כמו שהנשר נחשב למלך של בעלי הכנף, כך נבוכדנצר היה המלך החזק ביותר ששלט באותה תקופה על כל הארץ.
כדי שנבין עד כמה הנשר הזה עוצמתי, הנביא מתאר אותו בכמה צורות. קודם כל, הוא גְּדוֹל הַכְּנָפַיִם, כלומר יש לו נוצות תעופה ענקיות שעוזרות לו לעוף מהר ולמרחקים ארוכים. בנוסף הוא אֶרֶךְ הָאֵבֶר, עצמות הכנפיים שלו ארוכות מאוד, מה שמראה עד כמה מלך בבל והצבא שלו היו חזקים ועוצמתיים. הנשר גם מָלֵא הַנּוֹצָה, גופו מכוסה בצפיפות בהמון נוצות, וזה מסמל את העובדה שבממלכה של נבוכדנצר חיו המוני אנשים. לבסוף, נאמר עליו אֲשֶׁר־לוֹ הָרִקְמָה, יש לו נוצות יפהפיות וצבעוניות שמתחלפות כמו צבעים של טווס ונראות כמו רקמה של חוטים, וזה נועד להראות את העושר והפאר של ממלכת בבל.
אחרי שאנחנו מבינים כמה הנשר חזק ומרשים, הסיפור ממשיך ומתאר איך הנשר בָּא אֶל־הַלְּבָנוֹן. לבנון הוא יער שמוכר בעצים הגבוהים שלו, אבל בסיפור שלנו הלבנון הוא בעצם כינוי לארץ ישראל ולירושלים, שהיו חשובות ומורמות מעל שאר הארצות, ממש כמו שעץ הארז בולט בגובהו. כשהנשר מגיע לשם, הוא פועל בכוח: וַיִּקַּח אֶת־צַמֶּרֶת הָאָרֶז. הוא קוטף את הענף הכי עליון של עץ הארז. המשמעות של הפעולה הזו היא שמלך בבל הצליח לכבוש את ירושלים, והוא לקח איתו והגלה את מלך יהודה והשרים החשובים שלו, שהיו מנהיגי העם וממש כמו הצמרת הגבוהה של העץ.