יחזקאל, פרק י״ז, פסוק ד׳

יצא לכם פעם לדמיין מה קורה לצמח צעיר שמעבירים אותו מהגינה המוכרת והאהובה שלו למקום זר ורחוק? הנביא משתמש בציור כזה בדיוק כדי לספר לנו מה קרה למנהיגים של עם ישראל. כאשר מלך בבל הגיע לירושלים, הוא פעל ממש כמו אדם שניגש אל עץ ואֵת רֹאשׁ יְנִיקוֹתָיו קָטָף. המילה יניקות מזכירה לנו תינוק קטן, והיא מתארת את הענפים הכי עליונים, צעירים ורכים של העץ. הענפים הרכים האלו הם בעצם משל למלך יהודה, שהיה אז רק נער צעיר בן שמונה עשרה, ולשרים החשובים שלו. מלך בבל תלש אותם מכיסא המלכות ומהארץ שלהם ולקח אותם איתו כשבויים. לאן הוא לקח אותם? הכתוב ממשיך ומתאר: וַיְבִיאֵהוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן בְּעִיר רֹכְלִים שָׂמוֹ. למרות שהשם כנען מוכר לנו, כאן הכוונה אינה לארץ ישראל, אלא למילה שפירושה סוחר. גם רוכלים הם אנשים שמוכרים סחורה ועוברים מבית לבית. הכוונה היא לממלכת בבל הגדולה, שהייתה מרכז ענק של מסחר ואנשי עסקים שהתקבצו אליה מכל העולם. המנהיגים הצעירים נעקרו מהבית השקט והטבעי שלהם, והושלכו אל תוך עיר רועשת ומלאה בסוחרים זרים.