תארו לעצמכם שאתם שותלים זרע מיוחד שאמור לצמוח לעץ ענק וגבוה, אבל במקום זה צומח ממנו צמח נמוך שמשתרע על האדמה. למה שדבר כזה יקרה? התיאור הזה הוא משל לממלכת יהודה בתקופת המלך צדקיהו. במקום להיות ממלכה אדירה וחזקה כמו עץ ארז, היא הפכה לגפן סורחת, כלומר גפן גדולה ושופעת שהענפים שלה שוכבים על הקרקע. זוהי גפן שפלת קומה, נמוכה בכוונה, והיא מסמלת ממלכה חלשה שנאלצת להיכנע למלך בבל, לשלם לו מס ולא יכולה למרוד בו.
בעצים רגילים הענפים צומחים בגאווה כלפי מעלה, אבל בגפן הזו נאמר לפנות דליותיו אליו. המילה דליותיו פירושה הענפים שלו, והם פונים כלפי מטה אל מרכז הצמח. זה מראה עד כמה הממלכה כפופה ומשועבדת למלך בבל. גם השורשים לא מתפשטים למרחקים, כמו שנאמר ושרשיו תחתיו יהיו. זה אומר שהשטח של הממלכה נשאר קטן ומוגבל למקום אחד תחת השליטה של בבל.
למרות המצב הזה, כל עוד המלך צדקיהו שמר על ההסכם שלו מול מלך בבל, הממלכה שלו הצליחה להתבסס ולהתחזק באזור שלה. הגפן גדלה, ותעש בדים, כלומר הצמיחה ענפים עבים וחזקים, וגם ותשלח פראות, שזה אומר שהיא גידלה מתוכם ענפים רכים, דקים ויפים. אבל למרות כל הענפים והצמיחה, הגפן הזו לא באמת הצמיחה פירות. זהו רמז עצוב לכך שהילדים של המלך צדקיהו לא ימשיכו את השושלת שלו ולא יזכו למלוך אחריו.