יצא לכם פעם לחשוב מה קורה לאדם שיש לו המון כסף, עסקים מצליחים וכוח עצום? האם העושר תמיד משאיר אותו אדם טוב? לפעמים, כשאנשים מתעסקים רק בהצלחה האישית שלהם, הם שוכחים להתנהג ביושר ומתחילים להתעלם מדברים רעים שקורים סביבם.
זה בדיוק מה שקרה למלך העיר צור. הוא היה סוחר גדול והעיר שלו הייתה מרכז של מסחר עולמי. אבל בְּרֹב רְכֻלָּתְךָ, כלומר בגלל שהיה עסוק כל כך במסחר ובעסקים, קרה משהו עצוב. הנביא אומר לו שבעקבות זאת מָלוּ תוֹכְךָ חָמָס. המילה מָלוּ היא כמו המילה "מלאו". העיר שלו פשוט התמלאה בחמס, שזה גזל, ניצול ועושק. תושבי העיר גנבו מסוחרים שהגיעו מבחוץ, והמלך חטא בזה שהוא פשוט העלים עין. היה לו כוח לעצור את הגנבות, אבל הוא לא עשה כלום כדי למנוע אותן, ואפילו שמח כשארץ ישראל סבלה.
בגלל ההתנהגות הזו, ה׳ אומר לו: וָאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים. המילה וָאֲחַלֶּלְךָ מתארת ביזיון ואובדן של כבוד. בעבר, מלך צור עזר בבניית בית המקדש שעל הר ה׳, וזה נתן לו המון כבוד וזכויות. אבל עכשיו, בגלל המעשים הרעים שלו, הוא יורחק לגמרי מהמקום הקדוש הזה והזכויות שלו יישכחו.
בנוסף, ה׳ אומר: וָאַבֶּדְךָ כְּרוּב הַסּוֹכֵךְ מִתּוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ. המילה וָאַבֶּדְךָ פירושה "אני אאבד אותך" או ארחיק אותך. פעם, מלך צור היה חבר של מלכי ישראל הצדיקים, שנקראים כאן אַבְנֵי אֵשׁ. החברות הזו שמרה עליו והגנה עליו כמו מלאך שומר, שנקרא כְּרוּב הַסּוֹכֵךְ. אבל עכשיו הוא עתיד לאבד את הזכות הזו, ושמו יימחק מחברת האנשים הצדיקים.