יחזקאל, פרק כ״ח, פסוק ג׳

הנביא פונה בלעג אל מלך צור ומתעמת עם יומרתו להיחשב ליודע כול ולגדול החכמים בזכות עושרו והשכלתו. בקריאה הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל הוא שואל בתמיהה האם המלך באמת חכם יותר מדניאל, שחכמתו התפרסמה בכל רחבי בבל. השוואה זו נועדה לעקוץ את המלך, שכן בעוד שדניאל סירב בתוקף להפוך לאלוה כשנבוכדנצר רצה לסגוד לו, מלך צור מתגאה והופך את עצמו לאלוה מיוזמתו. הנביא ממשיך להקניט ושואל האם כׇּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ, כלומר האם שום סוד אינו מוסתר או עמום בפניו והכול גלוי ונהיר לו. גם אמירה זו רומזת לדניאל שעליו נאמר כי שום רז אינו נסתר ממנו, ומדגישה כי מלך צור חכם רק בעיני עצמו.