קרה לכם פעם שהכרתם אדם שהיה בטוח שהוא יודע הכול טוב יותר מכולם? הנביא פונה אל מלך צור, שהיה אדם עשיר ומשכיל מאוד, אבל מרוב גאווה התחיל לחשוב שהוא החכם באדם ואפילו החשיב את עצמו לאלוה. הנביא פונה אליו בלעג ושואל אותו בפליאה: הִנֵּה חָכָם אַתָּה מִדָּנִיֵּאל? כלומר, האם אתה באמת חושב שאתה חכם יותר מדניאל? דניאל היה איש שחכמתו הייתה מפורסמת בכל רחבי בבל. ההשוואה אליו אינה סתמית: בעבר, כשמלך בבל גילה כמה דניאל חכם, הוא רצה להשתחוות לו כאילו היה אלוה, אך דניאל סירב לכך בתוקף. לעומתו, מלך צור כל כך מתגאה בעצמו, שהוא מחליט מיוזמתו שהוא אלוה.
הנביא ממשיך לעקוץ את המלך ושואל: כָּל סָתוּם לֹא עֲמָמוּךָ? המילה עֲמָמוּךָ פירושה הסתרה, כמו משהו עמום שקשה לראות. הנביא בעצם שואל: האם באמת אין שום סוד שנסתר ממך והכול גלוי וברור לך? גם כאן הוא רומז לדניאל, שעליו נאמר ששום סוד לא נסתר ממנו, כדי להראות למלך צור שרק בדמיון של עצמו הוא כזה חכם ויודע כול.