קרה לכם פעם שפגשתם מישהו שהצליח במשהו, ומיד התחיל להשוויץ שהוא הכי חכם ומוכשר בעולם? זה בדיוק מה שקרה לאותו שליט. הוא הפך להיות עשיר ומצליח מאוד, ובגלל זה הוא התמלא בגאווה. הוא אמר לעצמו שהוא כל כך חכם, ושרק בזכות השכל שלו הוא השיג את כל העושר הזה.
כאשר מופיעה המילה חיל, הכוונה היא לא לחיילים בצבא, אלא לנכסים, רכוש והצלחה רבה. וכאשר כתוב ותעש, הכוונה היא לא שהוא באמת ייצר או ברא זהב וכסף בעצמו, אלא שהוא פשוט אסף וקיבץ המון אוצרות אל תוך המחסנים שלו.
ה׳ פונה אל השליט בשאלה חדה: האם אתה באמת חושב שבזכות החוכמה המיוחדת שלך צברת את כל זה? הרי המציאות שונה לגמרי. השליט לא השתמש באיזו חוכמה עליונה, אלא פשוט עסק במסחר רגיל של קנייה ומכירה, שלפעמים אפילו כלל רמאות ולקיחת כסף מאחרים. לכן, אין לו שום סיבה אמיתית להתגאות בעושר שלו או לחשוב שהוא בעל כוחות מיוחדים.