יחזקאל, פרק כ״ח, פסוק ח׳

תארו לעצמכם אדם שמרגיש כל כך חזק וכל יכול, עד שהוא בטוח שהוא יחיה לנצח ושום דבר לא יכול לפגוע בו. אבל המציאות מוכיחה לו אחרת. האויבים ינצחו אותו ויורידו אותו אל בור הקבר, וזה בדיוק מה שאומרות המילים לַשַּׁחַת יוֹרִדּוּךָ. ברגע שאפשר לנצח אותו, מתברר לכולם שהוא רק אדם רגיל ולא איזה יצור נצחי כמו שהוא דמיין. הסוף שלו יהיה קשה, והוא נקרא וָמַתָּה מְמוֹתֵי חָלָל. למה המילה מוות מופיעה כאן בלשון רבים? כדי ללמד אותנו שזה לא יקרה ברגע אחד, אלא זה יהיה תהליך איטי, כמו אדם שטובע במים. הסוף הפשוט והעצוב הזה מראה שאין בו שום דבר אלוהי או מכובד. והדבר המפתיע מכל הוא שזה יקרה בְּלֵב יַמִּים. דווקא באמצע הים, המקום שהוא הכי התגאה בו והיה בטוח ששם הוא הכי מוגן ושמור בעולם, בדיוק שם הוא ימצא את סופו על ידי האויבים.