יחזקאל, פרק כ״ח, פסוק ז׳

יצא לכם פעם לראות אדם שמתנהג בגאווה גדולה ובטוח שהוא כל כך חזק עד שאף אחד לא יכול לנצח אותו? זה בדיוק מה שקרה לאותו שליט שחשב שהוא ממש כמו אל. כדי להראות לו את המציאות האמיתית, ה׳ מביא עליו זָרִים, שהם עמים נוכרים וחזקים מאוד. העמים האלה נקראים עָרִיצֵי גּוֹיִם, כלומר עמים גיבורים אבל אכזריים, שלא יתחשבו בכבוד שהשליט דורש לעצמו והוא לא יצליח לעמוד מולם. כשהאויבים יתקפו, הם וְהֵרִיקוּ חַרְבוֹתָם, כלומר ישלפו את החרבות שלהם מתוך הנרתיק. ההתקפה הזו תהיה עַל יְפִי חָכְמָתֶךָ, כלומר כל החכמה הרבה שהשליט התגאה בה לא תעזור לו להינצל. בסופו של דבר האויבים וְחִלְּלוּ יִפְעָתֶךָ. המילה יִפְעָתֶךָ מתארת זוהר, יופי והופעה מאירה. האויבים יבזו ויהרסו את המראה הזוהר שהשליט ייחס לעצמו מתוך גאווה, ויוכיחו לכולם שהוא רק אדם רגיל.