קרה לכם שפגשתם אדם שהיה בטוח שהוא יכול לעשות הכל, אבל כשהגיעה סכנה אמיתית הוא פתאום עמד חסר אונים? הנביא מדבר אל מנהיג גאוותן במיוחד, שהיה בטוח שיש לו כוחות עצומים, עד כדי כך שהוא חשב שהוא ממש אל. כאשר האויבים באים להתקיף אותו, הנביא שואל אותו בלעג: האם גם עכשיו תנסה להגיד להם אֱלֹהִים אָנִי כדי להפחיד אותם ולגרום להם לעצור? הרי זה חסר טעם. עצם העובדה שהם בכלל יכולים להתקרב אליך ולפגוע בך, מוכיחה שאתה ממש לא כזה. אם באמת היו לך כוחות עליונים, איש לא היה מצליח לגעת בך.
המציאות מתנפצת לו בפנים ומראה שהוא רק אדם פשוט. הפסוק קורא לאותם תוקפים מְחַלְלֶיךָ, כלומר האנשים שפוגעים בך והופכים אותך לחלל. ברגע שהם מצליחים לתקוף ולהשפיל אותו, כל הגאווה נעלמת. כולם רואים שאין בו שום כוח מיוחד, והוא בסך הכל אדם רגיל.