יצא לכם פעם לראות שער של מבנה חשוב וגדול? בדרך כלל, שער הוא רק פתח שעוברים דרכו. אבל במקדש, השער היה הרבה יותר מזה. הוא היה מבנה גדול ומרשים בפני עצמו, עם מסדרון ארוך וחדרים. בתוך מבנה השער הזה היו חדרים קטנים, כאשר כל חדר כזה נקרא וְהַתָּא. החדרים היו מסודרים בשתי שורות, שלושה חדרים מצד ימין ושלושה מצד שמאל, והם שימשו את עובדי המקדש או כמקום לאחסון חפצים.
כל חדר היה בצורה של ריבוע מדויק, והמידה שלו הייתה קָנֶה אֶחָד אֹרֶךְ וְקָנֶה אֶחָד רֹחַב, כלומר אורך ורוחב של קנה מידה אחד, שהוא שש אמות. הקירות שהפרידו בין החדרים היו עבים וחזקים מאוד. המרחק וּבֵין הַתָּאִים היה חָמֵשׁ אַמּוֹת, וזה למעשה היה העובי של הקיר המוצק שהפריד בין חדר לחדר.
בקצה של המסדרון הארוך הזה, בחלק הפנימי שפונה אל תוך חצר המקדש, היה אולם מיוחד עם תקרה. ממש ליד האולם הזה נמצא וְסַף הַשַּׁעַר, שהוא החלק התחתון של הפתח שעליו דורכים כשנכנסים. בגלל שהסף הזה פנה פנימה אל החצר, הוא נמדד מֵהַבַּיִת. גם העובי של הסף הזה היה בדיוק קָנֶה אֶחָד, כלומר שש אמות, כדי להתאים לעובי של שאר חומות השער החזקות ולכסות אותן היטב.