תארו לעצמכם שאתם מקבלים תפקיד כל כך מיוחד וחשוב, שאתם צריכים לקבל חדר משלכם שממוקם בדיוק במקום הנכון כדי שתוכלו לבצע את המשימה שלכם הכי טוב שאפשר. בבית המקדש יש חדר כזה בדיוק עבור הכוהנים, והוא נקרא וְהַלִּשְׁכָּה אֲשֶׁר פָּנֶיהָ דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן. הפתח של החדר פונה לכיוון צפון, אבל החדר עצמו נמצא דווקא בצד דרום. למה המיקום הזה כל כך חשוב? כי בצד דרום נמצא הכבש, שהוא המדרון שעליו עולים אל המזבח, והכוהנים צריכים להיות קרובים אליו מאוד. בגלל הקרבה למזבח, היה שם מקום רק ללשכה אחת.
הכוהנים האלה נקראים שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת הַמִּזְבֵּחַ, כלומר, הם האחראים המיוחדים על עבודת המזבח והקרבת הקורבנות עליו. אבל לא כל כוהן יכול לבצע את התפקיד הזה. הכתוב מדגיש כי הֵמָּה בְנֵי־צָדוֹק. צדוק היה כוהן חשוב מאוד עוד מתקופת דוד המלך, והוא גם היה הכוהן הגדול הראשון בבית המקדש שבנה שלמה המלך. המשפחה שלו היא זו שקיבלה את הזכות המיוחדת הזו, ולכן הם מתוארים בתור הַקְּרֵבִים מִבְּנֵי־לֵוִי אֶל־ה' לְשָׁרְתוֹ. מתוך כל שבט לוי ושאר הכוהנים, משפחת צדוק היא המשפחה הנבחרת שזוכה להתקרב אל ה' ולעבוד בבית המקדש גם עכשיו וגם בעתיד.