יצא לכם פעם לטפס על הר תלול ולחשוב איך אפשר לבנות עליו מבנה ענק ומסודר? הר הבית לא היה ישר לגמרי, אלא הלך ועלה, ולכן היה צריך להתאים את הבנייה לצורה הטבעית שלו. למרות זאת, כל השערים של המקדש עוצבו ונבנו בדיוק באותו הגודל והיו זהים זה לזה.
בשערים היו וְחַלּוֹנָו, שהם חלונות שהיו קבועים בתוך החדרים של השער. בנוסף, נבנו וְאֵילַמָּו, שהם הקירות של אולם הכניסה. כדי שהמקום ייראה יפה ומכובד, הוסיפו גם וְתִמֹרָו, שהם קישוטים מיוחדים שעוצבו ממש כמו עצי תמר.
בגלל שההר היה בנוי בשיפוע, אי אפשר היה לצעוד ישר פנימה, ולכן וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ בוֹ. כדי להתקדם, היו צריכים לטפס על שבע מדרגות. המילים וְאֵילַמָּו לִפְנֵיהֶם מלמדות אותנו על הסדר המדויק של המבנה: האנשים שהגיעו למקדש היו צריכים קודם כל לטפס על המדרגות האלה, ורק אחרי שעלו בהן, הם נכנסו אל תוך אולם השער.