קרה לכם פעם שחזרתם מטיול ארוך ומעייף, ומישהו חיכה לכם בהפתעה עם אוכל טעים ושתייה קרה? זה בדיוק מה שקרה לאברהם. הוא חזר עייף מניצחון בקרב, ופתאום הופיע מולו אדם מיוחד מאוד. לאיש הזה קראו וּמַלְכִּי־צֶדֶק. זה לא היה רק השם שלו, אלא תואר של כבוד שפירושו מלך של מקום הצדק. לפי המסורת, זהו בעצם שם, הבן של נח, שחי עוד מימי המבול והמשיך ללמד את כולם להאמין באל אחד. הוא היה המלך של עיר שנקראת שָׁלֵם, שהיא בעצם העיר ירושלים, המקום המיוחד והקדוש ביותר.
בניגוד למלך סדום שניגש לאברהם בידיים ריקות, מלכי צדק היה נדיב וטוב לב, והוא הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן. הוא עשה זאת כדי לארח יפה את החיילים העייפים והרעבים, וגם כדי לתת לאברהם אוכל משלו, כך שאברהם לא יצטרך לקחת שום דבר מאנשי סדום. הלחם והיין האלו גם רומזים לעתיד הרחוק, למנחות ולמתנות שהנכדים של אברהם יביאו בבית המקדש שייבנה בירושלים.
על מלכי צדק נאמר וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. המילה כהן פירושה משרת. בתקופה שבה אנשים אחרים השתחוו לפסלים ולכוחות טבע שונים, הוא היה מיוחד כי בחר לשרת רק את ה׳, שהוא החזק והגבוה מכולם. למרות זאת, התפקיד החשוב הזה לא נשאר אצלו לתמיד. בגלל טעות שהוא עשה בהמשך המפגש, הזכות להיות כהנים עברה לאברהם ולמשפחה שלו לנצח.