בראשית, פרק ל׳, פסוק י״ג

הולדת הבן השני של שפחתה ממלאת את לאה בשמחה פנימית ובתחושה של התקדמות אל עבר הברכה. היא מכריזה בְּאׇשְׁרִ֕י, כלומר בהיותי מאושרת, שכן למרות שאינה אהובה על ידי בעלה היא שלמה בחלקה ורואה ברכה במעשיה. תחושה זו מקבלת תוקף פומבי כִּ֥י אִשְּׁר֖וּנִי בָּנ֑וֹת, שכן נשות הדור משבחות את מסירותה למען המשפחה ועתידות להלל אותה על בניה הרבים. מתוך כך וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ אָשֵֽׁר, שם המבטא את אושרה הנוכחי אך גם טומן בחובו נבואה. השם מרמז לשמן המשחה שיהיה בנחלת השבט, ולכך שבנותיו עתידות להינשא לכוהנים ולמלכים.