יעקב פעל בתחכום מול רמאותו המתמשכת של חותנו כדי להבטיח שהצאן המובחר יהיה שלו. וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן, כאשר הגיעו הכבשים החלשות והמאחרות להתעבר, או אלו שעטופות ומכוסות בצמרן, יעקב לֹא יָשִׂים את המקלות המפוצלים בשקתות המים. הוא נמנע מכך כדי שלא לקבל לידיו צאן גרוע, וכן כדי להסוות את מעשיו מעיני לבן ולהשאיר לו חלק מהעדר ללא עוררות חשד. כתוצאה מתחבולה זו, שלפי חלק מהדעות לוותה בסיוע נסתר מאת ה', וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן, כלומר הצאן החלש והעייף נותר ללבן, ואילו וְהַקְּשֻׁרִים לְיַעֲקֹב, הצאן הבריא שכוחותיו חזקים וקשורים בגופו, הפך למשכורתו.
בראשית, פרק ל׳, פסוק מ״ב
פרשת ויצא
וּבְהַעֲטִ֥יף הַצֹּ֖אן לֹ֣א יָשִׂ֑ים וְהָיָ֤ה הָעֲטֻפִים֙ לְלָבָ֔ן וְהַקְּשֻׁרִ֖ים לְיַעֲקֹֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.