לידת בנו השני של יעקב מזלפה, שפחת לאה, מנוסחת באופן חסר לעומת תיאורי לידה אחרים. בפסוק נאמר רק וַתֵּלֶד זִלְפָּה, ללא ציון שלב ההתעברות וההיריון ("ותהר") לפני הלידה. השמטה זו נובעת מכך שזלפה הייתה צעירה מאוד, וההיריון שלה לא ניכר כלל, עד כדי כך שאפילו היא עצמה לא הבחינה בו [צאינה וראינה בשם רש"י].
גילה הצעיר של זלפה שופך אור על התרמית המוקדמת של לבן. הוא מסר את שפחתו הצעירה ביותר ללאה, בתו הבכורה, מתוך כוונה להטעות את יעקב. לבן ציפה שכאשר יעקב יראה את השפחה הצעירה בחדר, הוא יניח בטעות שהכלה השוכבת במיטה היא רחל, הבת הצעירה, שכן טבעי היה שהשפחה הצעירה תלווה את הבת הצעירה [צאינה וראינה].