לידתה של בת יחידה בין שורת בנים ארוכה מהווה חריגה בולטת ברצף המשפחתי של יעקב ולאה. הרישום של לידה זו קצר במיוחד, חסר את השלבים הרגילים המקדימים לידה, ואינו מספק הסבר מפורש לבחירת השם, בניגוד לכל הבנים שנולדו עד כה.
הפרשנים עומדים על כך שהמילים וְאַחַר יָלְדָה יוצאות דופן, שכן נעדרת מהן המילה "ותהר" המופיעה בשאר הלידות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים מתפצלת לשני כיוונים עיקריים להסבר חסר זה. כיוון אחד, מציאותי באופיו, מסביר כי דינה הייתה תאומה של זבולון, ולכן לא היה היריון חדש שיש לדווח עליו [אבן עזרא, רד"ק, בכור שור, חזקוני, תולדות יצחק].
הכיוון השני, המבוסס על מדרשי חז"ל, מציע התרחשות ניסית: היעדר המילה "ותהר" מלמד שלאה הרתה עובר ממין זכר, ורק בשעת הלידה עצמה היא ילדה בת [העמק דבר, תורה תמימה, שפתי כהן, דעת זקנים, חזקוני]. לפי גישה זו, עיקר ההיריון של דינה היה למעשה ברחמה של רחל, אך העוברים הוחלפו בין האימהות [הטור הארוך, פענח רזא, הדר זקנים, פרדס יוסף]. הסיבה לנס זה נעוצה בצדקותה של לאה. לאחר שילדה שישה בנים, היא עשתה חשבון שאם תלד בן נוסף, אחותה רחל תיוותר עם פחות בנים מאשר השפחות. מתוך רחמים על אחותה, לאה התפללה, והעובר הזכרי שבמעיה נהפך לנקבה [רש"י, רד"ק, ביאור יש"ר, רבנו בחיי]. ישנה מחלוקת מתי פעלה תפילה זו, האם נאמרה בתוך ארבעים הימים הראשונים ליצירת הוולד, או שמא ה' יכול לחולל נס ולשנות את מין העובר אפילו ברגעים שלפני הלידה ממש [מזרחי, חומת אנך, צאינה וראינה, דברי דוד].
בניגוד לבנים, התורה אינה מפרשת מדוע קראה לאה אֶת־שְׁמָהּ דִּינָה. יש המסבירים כי הסיבה לכך היא היעדר הודאה פומבית על לידת בת באותה מידה שבה מודים על לידת בן, והכתוב רק בא להדגיש שזו הייתה הבת היחידה בין כל הבנים הזכרים של יעקב [רשב"ם, בכור שור]. עם זאת, רוב הפרשנים מסכימים כי השם נגזר מהמילה "דין". שמה מנציח את העובדה שלאה דנה בעצמה דין ומשפט של צדק למען כבודה של רחל אחותה [רש"י, תורה תמימה, צאינה וראינה]. בנוסף, יש הרואים בשם זה ביטוי למידת הדין, המאפיינת את הולדתה של הבת לאחר ששת הבנים [רבנו בחיי, אלשיך].
משמעות המילה וְאַחַר מתפרשת כ"בָּאַחֲרוֹנָה", כלומר, הלידה החותמת את סדרת ששת הבנים של לאה [רבנו בחיי]. מאידך, יש הדורשים מילה זו כרמז לכך ש"אחר" הדברים האלה, כלומר בין ההיריון ללידה, התרחש אירוע פנימי ונסתר של הפיכת העובר [חומת אנך].